A Travel Blog

Related Posts: 

הפיורדים המערביים של איסלנד

September 21, 2018

פיורדים שגולשים אל תוך היבשה, חופים חלומיים, עופות מים, צוקים, מפלים ושלווה ללא סוף. אין סוף לפלאים של איסלנד וכאן אפשר למצוא את כולם. הפיורדים המערביים הם פינת קסם שמכילה בתוכה את כל מגוון הנופים שמופיעים בדרמטיות, הרים, מפלים קרחונים וחופים שסיפקו כמה מרגעיו היפים ביותר של הטיול שלנו במדינה. 

 

בהתחלה לא היה האיזור הזה חלק מתכנית הטיול שלנו, אבל ככל שקראתי והסתכלתי בתמונות הבנתי שלכאן ממש ארצה להגיע. מיעוט התושבים ומיעוט התיירים  (לכאן מגיעים בערך עשרה אחוזים בלבד מהתיירים) גורם לאיזור לשמר את שלוותו. לא תמצאו פה אוטובוסים של תיירים, מרכזי מבקרים עמוסים וחנויות מזכרות, אלא רק את הטבע במיטבו. 

 

 

מסלול הטיול  המתואר כאן הוא עם כיוון השעון ונקודת היציאה לפיורדים המערביים הייתה העיירה סטיקיסהולמור (Stykkisholmur). לעיירה הגענו אחרי שיצאנו מהבירה רייקיאוויק  וטיילנו בחצי האי סנייפלסנס  (Snæfellsnes peninsula) בסיום הטיול בחצי האי הגענו לעיירה שממנה יוצאת המעבורת, דרך מפרץ בריידפיורדור, אל הפיורדים המערביים. 


סטיקיסהולומור היא עיירה מאוד חביבה שבנויה מסביב לנמל טבעי שבקצהו אי בזלתי. חלק מהבתים בעיירה צבועים בצבעים עזים וכל התמונה מאוד ציורית על רקע ההרים שפסגותיהן עוטות קרחונים כל השנה. יש בה תשתית תיירותית טובה של מקומות לינה ומסעדות וגם מאפייה אחת ממש טובה (Nesbrauð ehf) שכדאי לעצור בה בבוקר ולהצטייד לפני שיוצאים לשייט. 

 

המעבורת שחוצה את המפרץ נקראת Baldur Ferry והיא מקשרת בין  Stykkisholmur לבין Brjánslækur ובדרך עוצרת למעוניינים באי  פלטיי (Flatey). משך השייט הוא בערך שעתיים וחצי. לפני שיוצאים לשייט כדאי לעלות על הגבעה הקטנה שנמצאת ממש ליד מקום העגינה של המעבורת לתצפית יפה על המפרץ של סטיקיסהולומור. 

 

 

מסלול הטיול במערב: 

 

 

 

 

 

כבר בירידה מהמעבורת מרגישים שהגענו למקום מיוחד כשהשלווה המרחבים והיופי פשוט עוטפים מיד. בצד אחד של הכביש גבעות מוריקות ובצד השני חופים יפים זרועי צדפים ואבנים שצבעם כהה בשל מקורם הגעשי. 

 

 

 

החופים כל כך יפים שמתחשק לעצור ליד כל אחד מהם. אבל אחד החופים היפים באיזור ובאיסלנד כולה היה התחנה הבאה שלנו: החוף האדום.

 

חוף החולות האדומים

 

חוף Rauðasandur קיבל את שמו מצבעו של החול שהוא שילוב של אדום וזהב. 

 

מדרך העפר היורדת לחוף (עבירה למכוניות) מתגלה מראה ייחודי ויפה. חופים שנראים ללא סוף (אורך החוף הוא בערך 10 ק"מ) עם גוונים שמשתנים כל הזמן. חוץ מאיתנו אין כאן כמעט אף אחד, רק המון שלווה. 

 

צבעי החוף וגובה המים משתנים במהלך היממה. אנחנו הגענו לשם בשעות הצהריים וכדאי לשים לב לשעה שמגיעים בה ולא להגיע בזמן הגיאות, אז המים מכסים את החול. 

 

 

 

 

 

 

למטה על החוף נמצא בית קפה קטן ומקסים. בתפריט יש מרק יומי ועוד מגוון מצומצם של דברים  ןכל מה שהזמנו היה מאוד טעים.

 

שמש נהדרת האירה את החוף בגוון זהוב והפכה את מזג האוויר למושלם ובקושי הצלחנו לגרור את עצמנו משם כדי להמשיך בטיול. 

 

 

 בדרך כלל אנחנו לא רגילים לראות כבשים על החוף אך כאן הם מראה לגמרי טבעי. 

 

 

 בסמוך לחוף כנסייה כמעט מיניאטורית. 

 

 

מרחוק אפשר לראות מדרום את חצי האי סנייפלסנס ומצפון את צוקי לאוטרביארג שהם התחנה הבאה בטיול. 

 

איסלנד יושבת במפגש בין שני לוחות טקטוניים ענקיים הלוח האירו-אסיאתי והלוח האמריקאי, מפגש האחראי לפעילות הוולקנית באי. כך אפשר בעצם לומר שחלקה המערבי של איסלנד נמצא מבחינה יבשתית באמריקה. אך כיוון שאיסלנד נספרת כמדינה אירופאית הקצה המערבי ביותר שלה נחשב גם לנקודה המערבית ביותר באירופה ושם חיכו לנו צוקי לאוטרביארג. 

 

למרות שהצוקים לא רחוקים מהחוף האדום אין גישה ישירה משם לכאן וצריך לנסוע בדרך עפר די ארוכה (שעבירה למכוניות) אבל כזו שעוברת ליד קו החוף ומהווה טיול בפני עצמו. 

 

צוקי לאוטרביארג

 

תמיד רציתי להגיע לאיזור הצוקים באירלנד. התמונות של אותם צוקים תלולים היורדים בחדות אל הים כבשו את דמיוני. אז לשם עוד לא הגעתי אבל מה שציפה לנו בקצה המערבי של אירופה ואיסלנד היה כמעט עוצר נשימה. 

 

צוקי הציפורים של לאוטרביארג (Latrabjarg Bird Cliffs) נופלים בדרמטיות אל מי האוקיינוס. אלו אחד מצוקי הציפורים הגדולים ביותר באירופה שמורכבים משרשרת צוקים באורך של 14 ק"מ. 

 

 

בתוך הצוקים התלולים, שגובהם מגיעי עד ל-441 מטרים, שוכנים עופות מים רבים, בעיקר תוקני ים, שחפים ועופות אחרים שנאחזים בקיר הכמעט ישר בלולינות מרשימה, כעושר של דגים באיזור זה מספק להם מזון.  

 

 

בקצה הצוקים אין מעקה וצריך לשמור מרחק בטוח בכל מזג אוויר משפת המצוק שכן משבי רוח פתאומיים עלולים להיות מאוד מסוכנים. 

 

תוקי הים ה- Puffins, הופכים את הצוקים לביתם בחודשי הקיץ. סוג של חצי ציפור חצי דג -  כישורי התעופה שלהם אינם מרשימים, ודי משעשע לראות אותן ממריאות כאשר הם מזיזות את הכנפיים שלהם בטירוף או פשוט משליכות את עצמן מהצוק ומתחילות לעוף תוך כדי. אך הפאפינים יודעים לשחות מצויין ומוצאים את מזונם בתוך המים. 

 

הציפורים הללו מזכירות קצת פינגווין עם הגב השחור והבטן הלבנה שמזכירים טוקסידו. בקיץ מגיעות לאיסלנד כולה 10 מליון ציפורים כאלו שהופכים אותה למושבת הפאפינים הגדולה בעולם. רוב הזמן הציפורים חיות על המים והם מגיעות ליבשה כדי להתרבות. 

 

הצוקים הם  מקום ייחודי ויש בהם תחושה של קצה העולם. מיעוט המבקרים, הצוקים הגבוהים בצד אחד והרמה הגבוהה בצד השני יוצרים תמונת נוף מיוחדת.  המשכנו ללכת לאורך הצוקים, אך בשלב מסויים הרוח הפכה להיות מאוד חזקה וקיצרה קצת את הטיול המתוכנן.

 

 

את הלילה העברנו במלון West בעירה Patreksfjörður, מעבר לזה שהיא שוכנת על פיורד יפה שנשקף מהחלונות הגדולים של החדר בו ישנו, אין בה משהו מיוחד, אבל יש בה כמה מסעדות ומקומות לינה, תחנת דלק וסופרמרקט. 

 

בבוקר פנינו היו מועדות אל מפל דינאנדי  שהוא ללא ספק אחד האתרים היפים ביותר באיזור.  ושוב הדרך זימנה לנו נופים שמדי פעם נעלמו כשנכנסו לתוך ערפל.

כאן אין כמעט כבישים אלא רק דרכי עפר שמתאימות למכוניות ולא רקל ל-4X4. באיזור מבודד זה ממעטים לסלול כבישי אספלט שרגישים לנזקי החורף ושעלות השיקום שלהם גבוהה. דרכי עפר יותר מתאימות למזג האוויר שיש כאן רוב ימות השנה. רוב הדרך הייתה נוחה להוציא כמה שלוליות שיהיה צורך לחצות בזהירות. 

 

 

הדרך עוברת דרך פיורדים, וגבעות שבראשן קרחוני עד. המפל שבתמונה, שפגשנו בדרך ושנופל בעוצמה דרך צוקי הגרניט נחשב כאן ל"סתם מפל" שאינו זוכה לשילוט או התייחסות מיוחדת. ככה זה במדינה שיש בה אלפי מפלים. אנחנו בכל זאת התפעלנו. 

 

 

ביצים של אחד מעופות המים מונחות על החוף. 

 

 

בריכה גיאותרמית ליד אחד הכפרים שבדרך. אפשר פשוט לעצור ולהכנס. 

 

אחרי נסיעה, יפה ולפרקים קצת אפלולית וערפילית הגענו למפל. זהו המקום היחיד בכל האיזור שפגשנו בו אוטובוסים של מטיילים אבל גם כאן מספר המבקרים אינו גדול. 

 

מפל דינאנדי

 

מפל דינאנדי (Dynjandi) הוא בעצם המפל העליון בשורה של שבעה מפלים שנופלים במדרגות מראש ההר אל הפיורד. למפל עוצמת זרימה מטורפת ממש, הוא רחב מאוד, כשחלקו העליון צר ואז הוא נפתח לצורה של טרפז . זהו כמובן המפל הגדול ביותר בכל הפיורדים המערביים בגובה 100 מ' וברוחב מקסימלי של 60 מ'. 

 

 

המשמעות של דינאנדי באיסלנדית הוא רעם ואכן שאון המים חזק.

 

 

 

ממגרש החנייה טיפסנו בשביל (בערך רבע שעה של טיפוס - 200מ')  שעובר דרך כל המפלים עד שהוא מגיע למרגלות המפל העליון. בכל מדרגה פוגשים מפל אחר וליד רוב המפלים הותקנה מעין מרפסת תצפית שמאפשרת מבט נוח. מלמעלה יש תצפית נהדרת גם למפל וגם לפיורד שלמטה. 

 

בשלב זה התחנה הבאה שלנו הייתה אמורה להיות איספיורדור (Isafjordur) שנחשבת לעיר המרכזית בפיורדים המערביים ושכמו רוב הכפרים והעיירות כאן שוכנת על פיורד ציורי. אבל תשתית הכבישים באיזור אינה גמישה ונסיעה אל איספיורדור הייתה מחייבת נסיעה מאוד ארוכה ביום שאחרי דרך קו חוף מפותל. בגלל שהיה לפנינו עוד טיול ארוך באיסלנד, עם עוד עיירות וחופים החלטנו לוותר על ביקור בה ו"לחתוך" דרך כביש עפר ישר אל צפון המדינה.

 

לקראת ערב, מה שאומר בקיץ האיסלנדי - באור יום מלא, הגענו לכפר Drangsnes, כפר קטן של פחות ממאה תושבים בחלק המערבי של צפון איסלנד. מצאנו שם מקום לינה מצוין שהוזמן באותו היום, ממש על קו המים עם בחדר עם מרפסת עם חלון גדול שהשמש הפכה אותה לסולריום נעים. 

הכפר נמצא כמובן ליד פיורד מקסים אבל האטרקציה העיקרית שבו הן שלוש בריכות גיאותרמיות שנמצאות ממש על קו המים. הגישה לבריכות חופשית לגמרי, פשוט עוצרים ליד הכביש ונכנסים (מבקשים להשאיר מעט כסף תמורת השימוש במלתחות הסמוכות).

 

בחוץ הטמפרטורה הייתה פחות מ-10 מעלות שלא הורגשו בכלל כאשר נכנסים למים החמים. ללא ספק דרך מעולה לסיים את היום.

 

 

 

המסלול "הקלאסי" לטיול באיסלנד סובב את כביש הטבעת עם גיחות לאיזור החוף ואיזור הרמה האיסלנדית. כדי לטייל בפיורדים המערביים יש להוסיף שני ימי טיול לפחות לטיול המתוכנן. המאמץ בהחלט משתלם כשמגיעים לכאן. 

 

הביקור באיזור מוגבל לחודשי הקיץ בלבד. 

 

המעבורת שחוצה את המפרץ בדרך לפיורדים היא של חברת Seatours ובקיץ היא שטה פעמיים ביום. אנחנו הזמנו כרטיסים בערך חודש מראש וצריך להזמין כרטיס בנפרד לרכב וכרטיסים בנפרד לנוסעים. בכניסה לנמל יש משרד שבו צריך לעצור ולהמיר את ההזמנה לכרטיס המאפשר עלייה למעבורת. 

 

בגלל שלפיורדים המערביים מגיעים מעט תיירים קל יותר למצוא כאן מקומות לינה גם בשיא עונת התיירות אבל כמו בכל איסלנד ההיצע עדיין מוגבל ויש להזמין מראש. 

 

אין הרבה תחנות דלק באיזור ולכן כדאי לדאוג למלא את המיכל כאשר הוא מגיע לחצי. כדאי גם להצטייד באוכל לדרך כי היצע המסעדות באיזור מצומצם. 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

Please reload

בלוג טיולים

2016 - 2019 

© I'm on Vacation - כל הזכויות שמורות ©