ברייטון שליד הים

אפי חברתי הציעה שאסע לברייטון. "הייתי שם בחורף שעבר" היא אמרה, "שעה ברכבת מלונדון, עיירת חוף מקסימה עם ארמון מזרחי, רציף עם יריד שעשועים וחנויות וינטאג..."

עיירת חוף וטיול בחודש פברואר הם פוטנציאל ליום עגמומי. אז מקסימום יהיה סגרירי חשבתי, אבל סגריריות אנגלית - כזו עם אופי שמזמינה להכנס למקום חמים עם בירה או אם קר ממש אז תה.

היה יום שמש נהדר.

אפשר להתחיל ישר בהמלצה: בביקור הבא בלנדון, בחרו לכם יום שמש נאה, עלו על הרכבת וסעו לברייטון. תחנת רכבת ויקטוריאנית תקבל את פניכם וממנה רחוב היורד ישר אל הים. חוף רחב, מזח יפה, סמטאות שכיף לשוטט בהן וביתן מלכותי עם שילוב מהמם של צבעים ומעל הכל אווירה של חופש.

אפשר לקחת את הזמן ואפשר לראות גם את הכל בחצי יום - מה שתרצו.

ברייטון (Brighton) נמצאת על שפת התעלה האנגלית ובמחוז מזרח סאסקס. קל מאוד להגיע לכאן - אני נסעתי מלונדון דרך תחנת ויקטוריה ברכבת שעברה בדרך גם דרך נמל התעופה גטוויק. הנסיעה אורכת כשעה ובסופה מגיעים לתחנת הרכבת של העיר שנמצאת במרחק הליכה קצר מהחוף וממרבית המקומות המעניינים. כל האטרקציות והמקומות המעניינים משולטים היטב וקל להתמצא.

כשיוצאים מתחנת הרכבת אל הרחוב המוביל אל הים, עם הבתים הנמוכים משני צדיו, ישנה תחושה של עיירת חוף קטנה, אך ברייטון היא עיר די גדולה ובה רבע מיליון תושבים ובניהם די הרבה סטודנטים. בשעות הבוקר העיר עוד הייתה קצת מנומנמת אך בצהריים הרחובות הצבועים בצבעים בהירים, בשונה כל כך מערים אחרות באנגליה, היו מלאי אנשים. ברייטון נחשבת כבר שנים למקום שדברים קורים בו ומושכת אליה תיירים ותושבים מקומים חדשים.

העיר החלה לתפוס את מקומה על המפה בסוף המאה ה-18, אירופה הייתה שקועה במלחמות נפולאון, היה קשה לטייל בה והאנגלים חפשו אופציה לנופש באי שלהם. המלך גורג' הרביעי שבנה ארמון בעיר הביא איתו את תיירות האריסטוקרטיה ובהמשך, קו הרכבת מלונדון הביא עימו את המוני העם שגילו מקום פתוח ושטוף שמש - באופן יחסי כמובן.

Brighton Pier

המזח של ברייטון הוא בן יותר ממאה שנה, הוא נפתח בשנת 1899 ונקרא גם המזח המלכותי (Palace Pier). למזח מבנה כניסה לבן, מעקות מסוגננים משני צדיו ופארק שעשועים בקצה.

משני צדי הרציף שנכנס אל תוך הים, תצפית על חופי העיר ולאורכו פזורים כסאות שיזוף ובשמש היה ממש קשה לקום מהם. בקצה הרציף פארק שעשועים עם מתקני לונה פארק - קצת ישנים אבל עם קסם "של פעם" כשלידם דוכני נקניקיות וצמר גפן מתוק.

החוף רחב ומורכב מאבנים קטנות, לאורכו יש שביל הליכה ואפשר גם ללכת בטיילת שנמצאת בגובה הרחוב ומעל החוף.

המגדל הגבוה במרכז התמונה הוא מגדל התצפית British Airways i360. המגדל נפתח בקיץ 2016 ומורכב מספירלה שמטפסת עד לגובה של 138 מטרים למבט פנורמי על ברייטון וביום יפה גם על סביבתה.

לאורך החוף כמה מסעדות וחנויות של מזכרות, בגדים וחפצי אמונות.

Royal Pavilion - הביתן המלכותי

הביתן המלכותי הוא האתר הידוע בעיר. בנה אותו המלך גורג' הרביעי שמלך בבריטניה מ-1762 ועד 1830. הוא ניהל חיי חברה פעלתניים ולאורך חייו אסף פלגשים, חובות כספיים ואף נישא בחשאי לאשה שהייתה לא רק אלמנה אלא גם קתולית בשם מריה פיצהרברט. המלך הבליין אהב מאוד את עיר החוף, שגם אפשרה לו להתרחק מהעיניים הבולשות בעיר הבירה. אף שמעולם לא ביקר במזרח הרחוק הוא היה מוקסם מסגנונות הבנייה של המזרח ומחפצי האומנות שהגיעו משם - וכך בנה לו ארמון לתפארת המוקף בגנים ולא רחוק מהחוף שקיבל את השם הביתן המלכותי.

חזיתו של הביתן המלכותי עם הצריחים והמגדלים מזכירה ארכיטקטורה הודית ואיכשהו זה מרגיש שאם היה צריך למקם ארמון מלכותי באנגליה שנראה כמו ארמון הודי הרי שברייטון זה המקום.

הסיור בביתן מאוד מעניין ומומלץ ולא כדאי לוותר עליו. הארמון בפנים כמו מבחוץ, מפתיע, צבעוני ושונה.

התמונה מכאן

האולם הראשי הוא כמובן המרשים ביותר בארמון. השימוש במוטיבים אסייתים (כולל נברשת דרקון ענקית) ועושר הפרטים הופך אותו למעניין במיוחד. שונה מאולמות כבדי רהיטים ומראות שיש בארמונות "רגילים".

התמונה מכאן

המטבח בארמון היה אחד המתקדמים ביותר לזמנו ובמרכזו תנור צלייה ענק עם מנופים אוטומטיים שיכול לשרת מספר רב של סועדים בו זמנית. המלך יחס חשיבות רבה לאוכל ובמקום להרחיק את המטבח לקצה המבנה או למרתף כמו שהיה נהוג באותה תקופה, ביקש המלך שהמטבח המשוכלל יהיה סמוך מאוד לאולם האוכל.

התמונה מכאן

גרם מדרגות מעוצב מוביל לקומה השניה כשעץ מקומי גולף ונצבע כך שיראה כמו מעקה עשוי במבוק. בקומה העליונה נמצאים חדרי המגורים והאגף ששימש את המלכה ויקטוריה בתקופה הקצרה בה פקדה את הארמון.

סופן של החגיגות בארמון הגיע לאחר עלייתה למלוכה של ויקטוריה. היא ביקרה לראשונה בביתן בשנת 1937 וחשבה שהוא מוזר ונמצא ממש במרכז העיר בלי הפרטיות הדרושה לה ולמשפחתה הגדלה. ויקטוריה החליטה להיפטר ממנו כארמון מלכותי, ארזה את מרבית חפציו ושלחה אותם ללונדון ואז העבירה את הבעלות על הארמון אל הרשות המקומית ועד היום זהו הארמון המלכותי היחיד בבריטניה שלא נמצא ברשות משפחת המלוכה אלא מנוהל על ידי השלטון המקומי. בשנים האחרונות הוצאו רהיטים רבים שהיו מאוכסנים במרתפי ארמון בקינגהם ובהנחיית המלכה הנוכחית מצאו מחדש את מקומם בביתן.

מחוץ לארמון ובאותו מתחם אפשר למצוא את מוזיאון ברייטון Brighton Museum and Art Gallery ובו אומנות דוקורטיבית עם התקמדות במאה ה-20 וקצת עיסוק בהיסטוריה של ברייטון. ובלי קשר למקום ולכל אלו יש כאן גם תצוגה של אומנות מצרית עתיקה.

ה"ליינס"

סמוך לחוף ישנו מבוך מקסים של סמטאות צרות מלאות חנויות, גלריות, פאבים ובתי אוכל. בעבר הייתה ברייטון כפר דייגים שנקרא "ליינס" השם הזה השתמר והיום נקרא איזור הסמטאות הזה The Lanes. אפשר לשוטט הרבה זמן בסמטאות שמלאות אווירה.

יש כאן ריכוז ממש גדול של מקומות לאכול ואחרי התלבטות בחרתי באחת המסעדות ה"קלאסיות" לפיש אנד צ'יפס ויחד עם ג'ינס שנמזג לספל אבירים מוכסף היה ממש טעים English's of Brighton

חוץ מאיזור הליינס יש עוד איזור מסוגנן שצמוד לביתן המלכותי, עם רחובות רחבים יותר, מסעדות וגלריות שנקרא North Laine.

קצת קניות ברחובות שמובילים בחזרה לתחנת הרכבת ללונדון ואת הדרך חזרה, הפעם ברכבת המאספת המגיעה לתחנת גשר לונדון, העברתי בנמנום. אורות הסיטי קיבלו את פני ובתחנת הרכבת בלונדון ניגן מישהו בגיטרה שיר אהוב של פינק פלויד והשלים יום פשוט מעולה.

זמן הנסיעה מתחנת ויקטוריה שבלונדון לברייטון הוא כשעה ברכבת מהירה שעוצרת באמצע בנמל התעופה גטוייק. מתחנת London Bridge יוצאת רכבת מאספת, איטית יותר, שעוצרת במספר תחנות בדרך וזמן הנסיעה בה הוא מעט יותר ארוך אבל לא משמעותית. כרטיס הלוך ושוב עלה 32 פאונד.

תחנת הרכבת בברייטון נמצאת די בסמוך לכל האתרים ואין צורך בתחבורה ציבורית. קל מאוד להתמצא כאן ויש שילוט מצויין שעוזר להגיע לכל מקום. אפשר ללכת קודם לים או קודם לארמון (רק לבדוק את שעות הפתיחה) או קודם לסמטאות אין צורך לתכנן מראש יותר מדי הכל קרוב.

פסטיבל ידוע מתקיים כאן כל שנה בחודש מאי Brighton Festival

אפשר לשלב טיול באיזור ברייטון. כמו למשל לצוקים הלבנים בפארק ה-Seven Sisters באיזור Eastbourne מזרחית לברייטון.

וקחו משקפי שמש... גם בחורף.