A Travel Blog

Related Posts: 

רכבת אל הרי האלפים


כשבועיים לפני הנסיעה, התחלנו אפרת חברתי ואני לבדוק את התחזיות. המספרים נעו אי שם בין מינוס 12 ביום טוב למינוס 20 ביום קריר, כשמדד הרוח מוריד את הטמפרטורה עוד יותר למטה. למספרים התווסף ציור של ענן אפור, גשם ושלג. הדיווחים על סופות באירופה הוסיפו קרח למדורת החששות והוסיפו לנו עד שתי שכבות בגדים נוספות לתיק.


הטיול הוא נסיעה בברנינה אקספרס Bernina Express, מסלול רכבת הנחשב לאחד היפים באירופה ומחבר בין איטליה לשוויץ דרך הרי האלפים ומעבר ההרים ברנינה.


מסלול הרכבת הוא הגבוה ביותר באירופה שאליו מטפסת רכבת. הרכבת עושה זאת ללא עזרת גלגלי שיניים אלא חוצה את מעבר ההרים במסלול מפותל. המסלול מתחיל בעיר טיראנו שבאיטליה, בגובה של 429 מ', ומטפס עד 2,253 מ' כשמצדדיו פסגות הרים המטפסות לגבהים של מעל 4,000 מ'. בהמשך המסלול, יורדת הרכבת לגובה של 1,775 מ', כאשר היא מגיעה לסנט מוריץ שבשוויץ.


הבוקר התחיל בנסיעה ממילאנו לעירייה Tirano שנמצאת בצפון איטליה סמוך לגבול עם שוויץ. את המראות המושלגים הראשונים פגשנו קצת אחרי היציאה מאיזור מילאנו. הנסיעה עוברת דרך אגם קומו, שבתקופה זו של השנה ההרים שסביבו מכוסים בשלג וכך גם גדות נהר ה-Adda שזורם לאורך הדרך.



צילום: נטע קלימי עילם


טיראנו היא עיר קטנה ואין ממש מה לראות בה. לעיר כנסיה מעניינת, אבל אם אתם בטיול באיטליה אז זה אחד הדברים שכנראה לא יחסרו לכם. מבנה הכנסייה עצמו יפה וניתן לראות אותו בנוחות מקרון הרכבת זמן קצר אחרי שהיא יוצאת מהתחנה.


כנסיית מדונה די טיראנו:

צילום: נטע קלימי עילם


במרכז העיר יש חנויות ומסעדות וכדאי להתעכב בו כדי לאכול לפני שעולים על הרכבת. תחנת הרכבת שוכנת במבנה קטן ואחרי שחולפים על אשנב הכרטיסים מגיעים לרציף.


הרכבת קטנה למדי ויש בה קרונות מסוגים שונים. לחלקם יש חלונות גבוהים במיוחד שמאפשרים לראות את מלוא גובה הנוף ופסגות ההרים.


צילום: נטע קלימי עילם

העבודה על קו הרכבת, שנסלל על ידי חברה פרטית, התחילה בשנת 1906 והסתיימה בשנת 1910. בשנת 1913 החלה הרכבת לפעול גם בחודשי החורף כאשר השלג שכיסה את המסילה פונה על ידי מפלסות שלג שפעלו בצורה סיבובית והורכבו על חזית הקטר.


במקור נבנתה הרכבת בכלל לשינוע סחורה בין איטליה לשווייץ אך מהר מאוד התגלה הפוטנציאל התיירותי שלה. במיוחד שכבר בתקופה שבה הקו נפתח סנט מוריץ כבר הייתה יעד תיירות נחשק.


את הקו מפעילה חברת רכבות שווצרית, שנוסדה עוד במאה ה-19, בשם הרכבת הרטית Rhätische Bahn, שמפעילה רכבות נוספות באיזור זה של שוויץ.


ויצאנו לדרך.


התחושה כבר מההתחלה הייתה כמו נסיעה אל הרפתקה, אל ארץ קסומה, בעולם אחר, שבה הנוף משתנה ללא הרף. אגמים, עצים מסוגים שונים, מרחבי שלג עצומים ומפלים קפואים.



אגם Poschiavo - צילום: נטע קלימי עילם


לאחר כשניים וחצי ק"מ בלבד כבר חוצים את הגבול בין איטליה לשוויץ ואל קנטון גראובונדן השווצרי. מסלול הרכבת חוצה 13 מנהרות ו-52 גשרים.


הרכבת חוצה גשר קשתות מרשים - הויאדוקט הספירלי ברוסיו שבנוי מאבן ושנבנה בשנת 1908, עם הקמת הקו. הרכבת מסתובבת בספירלה, כך שאפשר לראות אותה מהקרון והיא יוצרת מראה נהדר על רקע הנוף.



צילום: נטע קלימי עילם


נראה היה כאילו כל רגע יצא גמד של שלגיה מבין העצים.

צילום: נטע קלימי עילם


מכל עבר נשקף הנוף היפיפה ופשוט קשה לשבת במקום בלי לזוז כל הזמן עם המצלמה מחלון לחלון.


קרון הרכבת הפנורמי:


צילום: נטע קלימי עילם


תחנת Alp Glum נמצאת כבר בגובה של 2,091 מ'. משלחת יפנית שבקרה בשוויץ כל כל התלהבה מקו הרכבת שהם יצרו העתק שלה ביפן. הלוח המציין את שם התחנה והגובה אליו הגענו הוא בעל מוטיבים יפנים שבא לסמל אחוות "קווי רכבת" בין קו הרכבת של ברנינה לבין קו הרכבת Hakone-Tozan שנמצא דרומית לטוקיו.


בהמשך הנסיעה נפרש לפנינו ה-Palü Glacier ומתחתיו נמצא אגם קפוא היוצר שדה של של שלג וקרח.

צילום: נטע קלימי עילם

בדרך אפשר לצפות בפסגות מרשימות כמו של Piz Cambrena בגובה של 3,604 מ'.


הנקודה הגבוהה ביותר אליה מגיעה הרכבת היא Ospizio Bernina ליד מעבר הרים ברנינה והיא נמצאת בגובה 2,253 מ'. התחנה נפתחה בשנת 1910, יחד עם פתיחת הקו ולמרות הגובה המרשים היא פועלת בכל תנאי מזג אוויר.


סמוך מאוד לתחנה אמור להיות אגם ביאנקו, אבל גם האגם הזה נעלם תחת השלג.


כעבור כשעתיים וחצי של נסיעה הגיעה הרכבת לתחנת סנט מוריץ שהייתה יעדנו הסופי. עדיין יושבות ברכבת החמה הבנו, לפי המראה של האנשים על הרציף, שבחוץ יש קור חודר עצמות וזה הזמן להתלבש מחדש.

סנט מוריץ חיכתה לנו עטופה לבן כשהיא נראת כמו עיר מהאגדות.

בזכות ההישג ההנדסי יוצא הדופן זכה הקו להיכלל ברשימת אתרי מורשת עולמית של יונסקו שתאר כך את המסלול:

"זוהי דוגמא לשימוש במסילת רכבת בתחילת המאה ה-20 על מנת להתגבר על בידודם של ישובים במרכז האלפים, שימוש שהיה לו השלכות סוציו-אקונומות ארוכות טווח על החיים בהרים. המסילה מהווה מכלול טכני, ארכיטקטוני וסביבתי יוצא דופן ומגלמת השגים ארכיטקטונים והנדסיים בהרמוניה עם תוואי השטח בו הוא עובר".


מסלול הנסיעה:

הרכבת יוצאת מהעיר Tirano שבאיטליה, מרחק שעתיים נסיעה ממילאנו, לכיוון סט. מוריץ מספר פעמים ביום וניתן לעלות עליה גם לאורך התחנות שבדרך. אף שביום שנסענו הרכבת לא הייתה מלאה מומלץ מאוד להזמין כרטיסים מראש כדי להבטיח מקום וכדי לא לנסוע עד Tirano ואז לגלות שאין מקום ברכבת...


אפשר בהחלט להמשיך עם הרכבת אחרי תחנת סנט מוריץ אל העיר Chur. אך הקטע הגבוה במסלול הנסיעה, שגם נחשב ליפה יותר, הוא בין טיראנו לסנט מוריץ (או בכיוון ההפוך...).


לרכבת מספר סוגי קרונות, קרונות רגילים להם חלונות רגילים של רכבת וקרונות המחלקה השנייה והראשונה להם קרונות פנורמיים. ההבדל בין המחלקה הראשונה והשנייה היא שבראשונה ישנם פחות מושבים בכל קרון, אך החלונות הפנורמיים זהים וקרון של המחלקה השנייה מרווח מספיק . החימום ברכבת נעים ולא מרגישים את הקור שבחוץ.


כדאי להצטייד באוכל ושתייה לפני העלייה לרכבת, ומומלץ אם מגיעים לטיראנו אחרי נסיעה,לאכול באחת מהמסעדות בעיר כיוון שהאוכל בסנט מוריץ בשוויץ יקר מאוד.


הנוף בשני הצדדים של הרכבת יפה, כך שקשה להמליץ על צד מסויים שכדאי לשבת בו.


אתר הרכבת: https://www.rhb.ch/en/panoramic-trains/bernina-express


בלוג טיולים

2016 - 2019 

© I'm on Vacation - כל הזכויות שמורות ©