Arches National Park - פארק הקשתות האדומות
צילום: נטע קלימי עילם
בלילה אחד בחודש אוגוסט של שנת 2008, התעוררו מטיילים שישנו בחניון הקמפינג המרהיב של שמורת הטבע ארצ'ס לקול של רעם מתגלגל. הם הביטו לשמים אך השמים היו בהירים. מה שהם שמעו לא הייתה סופת רעמים אלא אלפי טון של אבן חול שנפלו לקרקע כאשר "קשת הקיר" (Wall Arch) נשברה.
בשמורה נותרו יותר מ-2000 קשתות.
Arches National Park שוכן במזרח יוטה והוא חלק מה-Utah Big Five, חמשת הפארקים הלאומיים של יוטה שהם כולם מרהיבים. המתויירים יותר הם ה-Zion וה-Bryce Canyon הקרובים ללאס וגאס. ארצ'ס נמצא במזרח המדינה וקרוב יותר לפארק אחר - Canyonlands.
לארצ'ס הגענו במהלך טיול בקרוואן, טיול שהתחיל בלאס וגאס ונגמר בדנוור. ביום קיץ של חודש אוגוסט.
קשתות טבעיות יש במקומות שונים בעולם אך אין עוד מקום כמו ארצ'ס בו יש ריכוז נהדר של קשתות בגדלים ובצורות שונות.
בתחילת שנות ה-70 היו ידועות בשמורה כ-90 קשתות ועל מנת לגלות את כל הקשתות שבפארק הוקמה קבוצה של "ציידי קשתות" (Arch Hunters) שמטרתה הייתה למצוא ולמפות כמה שיותר קשתות. כיום כאמור מופו יותר מ-2000 קשתות להן שם ייחודי.
האבן הנפוצה כאן היא ה-Entanda, זוהי אבן חול אדמדמה הנותנת את הצבע המיוחד לקשתות ולסלעים. זוהי אבן חזקה המסייעת לקשתות לעמוד על תילן שנים ארוכות.
איך קשת נוצרת?
המתכון ליצירת קשת הוא די פשוט: יש לחזור אחורה בזמן בערך כ-300 מליון שנים, כשפני העולם היו שונים מאוד ממה שהם היום. הים הקדום שהיה באיזור השמורה נסוג, המים שנקוו באגנים התאדו ומשטחי מלח עצומים נפרשו בכל האיזור. עם הזמן חול וסלעים כיסו את שכבת המלח ומחצו אותה. הלחץ שהופעל על שכבת המלח גרם לה להתרומם למעלה ובקיעים אנכיים נוצרו בה. עכשיו צריך את הכמות המדויקת של גשם - יותר מדי גשם היה מפורר לחלוטין את האבן. הבקיעים אפשרו לטיפות מי הגשם לחלחל ובמשך השנים לשחוק את שכבת המלח, תהליך זה יחד עם כוחות בלייה נוספים יצר את הקשתות.
יש צורך גם באיזור יציב מבחינה גאולוגית וללא רעידות אדמה חזקות שהיו יכולות למוטט את הקשתות.
וצריך גם זמן... תצורות הסלע האלו נוצרו לפני מליוני שנים וממשיכות בעצם להשתנות כל הזמן.
הקשת הקטנה ביותר היא בת פחות ממטר והקשת הגדולה ביותר - Landscape Arch היא באורך של 93 מטר מקצה אחד לשני וזוהי אחת הקשתות הטבעיות הארוכות בעולם. בשנים האחרונות חלקים מקשת זו נפלו וחלק מהקשת נעשה צר יותר, דבר המגביר את החשש מהתמוטטות בשנים הקרובות.
ליתר בטחון ובגלל שאין לדעת מתי בדיוק זה יקרה, מסלולי הליכה שבעבר עברו מתחת לקשת הוסטו הצידה.
הקשת נמצאת באיזור Devil's Graden בקצה הצפוני של השמורה.
(Landscape Arch (National Park Service Photo
קשת אבן החול המפורסמת ביותר, שהיא גם הסמל שמופיע על לוחיות הרישוי של מדינת יוטה היא ה-Delicate Arch, זוהי גם הקשת הגבוהה ביותר בפארק. היופי שלה נובע גם מהמקום בו היא נצבת, פני השטח מעניינים והקשת במלוא גובהה ניצבת על רקע הנוף הפתוח.
השם ניתן לה בשנת 1934 כשמאמר בעיתון מקומי קבע כי זו "הקשת המסותת העדינה ביותר בכל האיזור".
Delicate Arch
שתי קשתות שנמצאות בסמוך אחת לשנייה מזכירות משקפיים עם מעין "אף" שמפריד בניהן נקראות "החלונות" (The Windows) - יש חלון צפוני ויש חלון דרומי.
(The Windows (National Park Service Photo
יש משהו קסום במקום המלא בקשתות טבעיות. חלק מהקשתות נראות לעין במהלך הנסיעה בכביש הנופי וכיף להביט קדימה ולצדדים תוך כדי נסיעה ולנסות לגלות אותן.
צילום: נטע קלימי עילם
לראות אל האופק
במונחים של פארקים לאומיים ארצ'ס אינו גדול במיוחד, אך למרות שהוא אינו גדול האופק שלו רחב, הרבה מעבר לתחומי הפארק, ונותן לו יופי מיוחד בשקיעה.
כשהשמש מתחילה לשקוע מתגלה הפארק במלוא יופיו. כשברקע הרי לה סל וכשצבעם של הסלעים האדומים מתחדד, המצלמות לא מפסיקות לצלם.
צילום: נטע קלימי עילם
צילום: נטע קלימי עילם
בשמורה חניון קמפינג יפה במיוחד Devil's Graden Campground הוא נחשב לאחד החניונים היפים בארצות הברית ובאמת מכל המקומות שישנו בהם בטיול הוא היה היפה ביותר. החניון מתאים לקרוואנים ולאוהלים בלבד והוא נמצא באיזור שהוא בפני עצמו יעד לטיול.
בלילה בהיר, כיפת השמים מרשימה במיוחד. ארצ'ס הוגדר כמקום שבו "הלילה שחור" זאת אומרת הוא מספיק רחוק מכל מקור אור שהוא על מנת לאפשר צפייה בלתי מופרעת בכיפת השמים. ואכן, בהעדר מקור אור כלשהו השמים נוצצים מכוכבים.
בבוקר אפשר לקום מוקדם לצפות בזריחה ולטייל בין הקשתות שסמוכות לחניון.
מראה מהחניון - צילום: נטע קלימי עילם
הפארק פתוח בכל שעות היום והלילה ואפשר להכנס אליו בכל זמן נתון, כך שגם אם לא ישנים בפארק ולנים בקרבתו, כדאי לנסוע לשם בלילה בהיר על מנת לצפות בכוכבים.
אז מדוע קשת נופלת? קשה לצפות מתי זה יתרחש. יש קשתות בהם הסדקים אינם נראים לעין וישנן קשתות סדוקות שנראה כאילו עוד רגע יצנחו אל הקרקע, אך הן ממשיכות להתעלם מכח המשיכה
בתמונות Wall Arch לפני ואחרי
National Park Service Photos
לא רק הקשתות מביסות את כח המשיכה. בפארק ישנם סלעים הנקראים Balanced Rocks, שנראה כאילו הם יושבים בצורה מאוד רופפת... ורוח חזקה תעיף ותגלגל אותם ממקומם.
המפורסם שבהם נקרא פשוט Balanced Rock.
אפשר לצפות בסלע זה מהכביש הראשי של הפארק. גובה הסלע העליון הוא 39 מ' והגודל שלו הוא כמו של שלושה אוטובוסים. הוא ניצב על פני סלע אחר, כשנקודת ההשקה שלהם צרה יותר מאשר בסיס הסלע. הסלע התומך גדול מאוד ושוקל 3577 טון - או כמו 27 לווייתנים בריאי משקל.
צילום: נטע קלימי עילם Balanced Rock
תצורת סלע אחרת, הנמצאת סמוך לדרך הנוף הראשית, נקראת "שלושת הרכלנים" - Three Gossips מעין שלוש דמויות שמסתודדות בניהן.
צילום: נטע קלימי עילם
Three Gossips
אורכו של הכביש הנופי החוצה את הפארק הוא 18 מייל. אבל כדאי לקחת את הזמן בארצ'ס ולהקדיש לשמורה לפחות יום טיול מלא ואף יותר מכך.
לרוב הקשתות ניתן להגיע בהליכה קצרה ממגרשי החנייה לאורך המסלול. בקיץ הטמפרטורות באיזור גבוהות מאוד ואפשר לטייל ברגל בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות או אחה"צ.
חניון Devil's Graden יהיה סגור לאורך רוב שנת 2017 בגלל עבודות תשתית.
הכניסה לשמורה נמצאת סמוך מאוד לעיירה בשם Moab המהווה בסיס מצויין ליציאה לטיול. זוהי עיירה אמריקאית טיפוסית עם רחוב ארוך שלאורכו מסעדות, חניוני קרוואנים ומלונות קטנים, סופרמרקט גדול וכמה חנויות מזכרות ועבודות אמנות. ב-Moab מספר חברות המתמחות בשייט על הקולורדו הזורם סמוך לעיירה ואפשר להעביר חצי יום מהנה בשייט לפני או אחרי הטיול בארצ'ס.