אחר צהריים בצ'לסי ובבטרסי
ביקור בעיר גדולה שואב את המבקר תחילה אל הרחובות המרכזים, שטופי המכוניות, שלטים מרצדים, חנויות, מוזיאונים, מסעדות, ואטרקציות ומצב הצבירה הכללי הופך לכזה שממש חייבים להספיק את זה ואת זה וגם את זה...
ואז לפעמים צריך קצת שקט וקצב טיול קצת אחר. להתרחק קצת מהבלאגן אך עדיין להשאר קרוב. ככה יכול להראות אחר צהריים בצ'לסי ובבטרסי.
רחובות נאים, בתי נאים גם כן וטיילת יפה על התמזה. צ'לסי יכולה להציע אחר צהריים של שוטטות נינוחה. על הנהר, גשר עם צריחים כמו של ארמון יוביל אל הגדה השנייה ואל הטיילת הפנורמית של שכונת בטרסי שמציעה מפלט מהמולת העיר.
את הסיור בצ'לסי אפשר להתחיל מתחנת הרכבת של Sloane Square שנמצאת ממש במרכז העיר.
התמונה מכאן
הכיכר היא גם תחילתו של King's Road שהוא הרחוב המרכזי בשכונה. הדרך הזו אכן נסללה על ידי מלך - צ'ארלס השני והיא הייתה דרך פרטית ששימשה את המלך ואנשיו ורק שנים רבות אחר כך היא הפכה לדרך ציבורית.
בשנות השישים של המאה ה-20 הרחוב הזה היה שם נרדף לטרנדיות אך היום הוא יותר רחוב מרכזי "שכונתי" ושוקק. יש כאן המון חנויות, גם של כל הרשתות המוכרות וגם חנויות ייחודיות לשכונה - זה מקום טוב לעשות בו קניות ברשתות שנמצאות גם במקומות אחרים בעיר. כאן תמצאו יותר שקט, פחות תורים וכשמסביבכם לרוב תושבי השכונה ולא תיירים.
על הרחוב ובמרחק קצר מכיכר סלואן נמצאת כיכר אחרת - The Duke of York בימי שבת מתקיים בכיכר שוק איכרים ובסמוך לה נמצאת גלריית סאצ'י. הגלריה הוקמה על ידי צ'ארלס ס'אצי - אספן אומנות מודרנית והבניין שנבנה בשנת 1803 היה בעבר ביתו של הדוכס מיורק.
בגלריה יש חמישה עשר אולמות תצוגה שמתרכזים באומנות מודרנית. אין כאן תצוגת קבע אלא כמה תערוכות מתחלפות המוצגות בו זמנית בחללי התצוגה. אפשר לבדוק באתר הגלריה אלו תערוכות מוצגות או פשוט להגיע ולהכנס – הכניסה חופשית.
בהמשך הרחוב כיכרות עם בתים לבנים שעוטפים אותן. הכיכר הראשונה נמצאת על Royal Ave (מצד שמאל של King's Road) וממנה כדאי יהיה להמשיך אחר כך לכיוון התמזה.
אבל כדאי להמשיך ממש עוד קצת, על הרחוב הראשי, כדי להגיע לכיכר וולינגטון שהיא דוגמא מקסימה לבניה התקופתית האופיינית לשכונה.
Wellington Square
אח"כ אפשר עוד להמשיך ולטייל ברחוב ואפשר לחזור אחורה ל-Royal Ave ולהתחיל ללכת לכיוון הנהר.
בסוף הכיכר אפשר לראות מבנה מעניין - Royal Hospital Chelsea שנבנה על מנת לשמש מעין "בית אבות" לחיילים שפרשו מהצבא.
בדרך לנהר חולפים גם על פני המוזיאון הצבאי הלאומי - בגלל שהייתי במצב רוח של שיטוט לא נכנסתי אליו. אבל התצוגה אמורה להיות מעניינת ולכלול מוצגים הקשורים לכח הצבאי היבשתי מאז שנת 1485 ועד היום. National Army Museum
משם הדרך לתמזה קצרה
הטיילת של צ'לסי רחבת ידיים. סמוך לטיילת נמצא Chelsea Physic Garden - גן בוטאני שהוקם בשנת 1673 ושנשתלו בו הרבה מאוד צמחי מרפא. בחודשי החורף הגן סגור למבקרים באביב מתקיימת בו תערוכת הפרחים הידועה של צ'לסי ובשאר הזמן הוא פתוח למבקרים.
הליכה קצרה לכיוון מערב מביאה לגשר אלברט.
גשר אלברט נבנה בשנת 1873 כדי להנציח את שמו של בעלה של המלכה ויקטוריה. לאחר שנבנה היה המעבר בגשר כרוך בתשלום ואפשר לראות בכניסה אליו ביתנים קטנים שבהם היו גובים את דמי המעבר.
הגשר נחשב לאחד הגשרים היפים שעל התמזה והוא באמת יפה ועמוס בפרטים. לאורך השנים התגלו בו הרבה פגמים ולא פעם שקלו להרוס אותו והוא עבר כמה סביבי חיזוק שהצילו את הגשר המיוחד הזה מהריסה.
הצריחים מזכירים קצת את הארמון של דיסני
מעבר לנהר ולגשר נמצאת שכונת בטרסי (Battersea) ובטרסי פארק. בעבר נקרא האיזור שדות בטרסי והוא שימש כאתר מועדף לדו-קרב. הפארק נפתח בשנת 1858 באותה שנה שבה נפתח גשר נוסף - גשר "צ'לסי" שאפשר מעבר נוח לגדה הדרומית.
הטיילת שהולכת לאורך הפארק והתמזה יפה ממש.
בתי הלבנים האדומים של צ'לסי מהצד השני של הנהר:
בערך באמצע הטיילת הוקמה פגודת שלום יפנית. הפגודה הוקמה בשנת 1985 כחלק מסדרה של פגודות שלום יפניות המוצבות ברחבי העולם.
בפארק בטרסי התקיים, בשנת 1864 משחק הכדורגל הראשון שנערך לפי כללי ההתאחדות האנגלית. יש כאן גם גן חיות קטן, אגם שבו אפשר להשיט סירות ומגרשי כדורגל וטניס.
שדרת עצים יפה מובילה ליציאה מהפארק ואל גשר צ'לסי
בגשר צ'לסי אפשר לסיים את הטיול ולקחת אחד מכמה אוטובוסים שנוסעים, בנסיעה קצרה, לכיוון תחנת האנדרגרונד של Sloane Square. אפשר גם לחצות את הגשר ולהמשיך ללכת קצת עוד על התמזה לכיוון מזרח עד תחנת הכח של בטרסי (Battersea Power Station).
תחנת הכח של בטרסי היא עצומת מממדים ובעל מבנה ייחודי של ארבע ארובות סימטריות. תחנת הכח הפחמית שניצבת ממש על הנהר הוקמה בשלבים החל משנות ה-30 והפכה להיות חלק בלתי נפרד מנוף העיר.
בשנת 1983 הפסיקה התחנה לפעול והמבנה הענק שלה, הוכרז כמבנה לשימור.
אז מה עושים עם מבנה לשימור בגודל של עיר קטנה? תכנית חדשה מייעדת להופכו לפרוייקט מגורים יחד עם מלון ומרכז קניות. וכחלק מהמיתוג מחדש של המבנה הקודר והתעשייתי הזה הוחלט להכניס לפרויקט השיפוצים קצת צבע ולהפוך את האזור שליד התחנה למתחם לחנויות פופ אפ ואמנות עכשווית.
עם השנים הפכה התחנה כאמור לאייקון והונצחה בצילומים ויוצרים כמו הי'צקוק, מונטי פייתון והביטלס השתמשו בה כאתר רקע לסרטים.
חזיר ורוד בשמים:
אחד הצילומים הידועים של התחנה מתנוסס על אלבום של הפינק פלויד שהשתמשו בתמונת התחנה כעטיפה לאלבום Animels משנת 1977:
לצורך צילומי העטיפה החליטו חברי הלהקה לקשור חזיר מתנפח ענקי לאחת הארובות (סמל שהפינק פלויד השתמשו בו מפעם לפעם). צלמים, חברי הלהקה והחזיר הגיעו אל תחנת הכח אך ביום הצילומים המתוכנן ומסיבות שאינן ברורות, סירב החזיר להתנפח.
לא נותרה ברירה לחברי הלהקה אלא לחזור שוב ביום שאחרי. החזיר שיתף פעולה, התנפח ונקשר לאחת הארובות הדרומיות. בהתאם לסיכום עם העירייה, התנאי לניפוח החזיר היה הימצאות צלף במקום ש"יוריד" את החזיר במקרה של אובדן שליטה. אך בגלל שהצילומים נדחו ביום הצלף לא הגיע.
צילומי העטיפה הסתיימו ואז בשלב מסוים, התנתק החזיר מהארובה והחל לשייט בנתיב הטיסה של המטוסים בשדה התעופה היתרו.
ובעוד החזיר משייט בחופשיות ובאושר בגבהים שהוא לא חשב להגיע אליהם קיבלו הנוסעים בשדה התעופה הודעה שטיסותיהם נדחות.
הערב ירד, החזיר המשיך בשלו, וקו חירום נפתח על מנת שאזרחים יוכלו לדווח על מיקומו . כך המשיך העניין עד שהתקבלה שיחה נזעמת מאיכר במחוז קנת שהחזיר הענקי נחת בחווה שלו והפחיד את הפרות והפינק פלויד שלחו לחווה מישהו שיאסוף את החזיר שנותר למרבה הפלא ללא פגע.
בסופו של דבר ולמרות המאמץ ליצור תמונה אותנטית, התמונות המקוריות שבהם צולם החזיר המנופח בשמים לא יצאו מספיק טוב ולעטיפת האלבום השתמשו בתמונה שצולמה ביום אחר ועליה הדביקו את החזיר.
אחרי התצפית על תחנת הכח אפשר לחזור בהליכה קצרה אל גשר צ'לסי ומשם לקחת אוטובוס לתחנת Sloane Square.
כל הסיור ברגל (בלי הגלריות) לוקח בערך שעתיים. בפארק בטרסי יש מקום לקנות קפה ומשהו קל לאכול.
אפשר כמובן לטייל בכיוון ההפוך מ-Sloane Square לגשר צ'לסי משם לתחנת הכח ובחזרה לפארק בטרסי, לגשר אלברט ולצ'לסי.